למשתתפי הכנס השנתי ה- 12 של המרפאים בעיסוק בישראל, "יחד עוסקים בעתיד" שלום רב! אנו שמחות לברך את באי ובאות הכנס שבחרו להשתתף ולקחת חלק בעשייה המקצועית של המרפאים בעיסוק בישראל. תכנית כנס זה הינה תוצר של חשיבה מרובה ועבודה, שנעשו על מנת שנוכל כולנו להנות מכנס מעשיר, מעניין וחווייתי. השנה, לראשונה, נפרש הכנס על-פני יומיים שלמים, עמוסים בתוכן, בלמידה ומהווים בו- זמנית גם מפגש מקצועי, חברתי וחוויתי. הכנס ה- 21 של העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק, בשיתוף עם בית הספר לריפוי בעיסוק של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והשירות הארצי לריפוי בעיסוק במשרד הבריאות, עומד בסימן חדשנות - "יחד עוסקים בעתיד". זוהי הזדמנות להתעדכן בנעשה באקדמיה ובשדה הקליני, להיחשף לחידושים ולעשייה המקצועית הייחודית, כל זאת עם הפנים לעבר העתיד. כחלק מתפיסה זו, החלטנו להוסיף לפורמט הכנס הרצאות בסגנון Technology, ( TED,)Entertainment, Design הרצאות שבאופיין הן מעוררות השראה, מחשבה ודיון, ויוצרות רושם וחויה ייחודית. ביום הראשון יציגו בהרצאות מסוג זה מרפאות בעיסוק מתחומי עשייה שונים וביום השני אנשי מקצוע אחרים, מתחומים הרלוונטיים לעשייה המקצועית בריפוי בעיסוק. כמו כן, לאורך שני ימי הכנס יוצגו למעלה מ- 03 פוסטרים ובנוסף תוצג תערוכת מציגים. לשניהם הוקדשו זמנים מיוחדים בכנס. היום הראשון של הכנס יפתח במליאה בהרצאתו של דר' מיכה גודמן בנושא "פילוסופיית הזמן", כאשר פרופ' שולה פרוש תתייחס להרצאתו ותשלים את ההיבט של מקצוע הריפוי בעיסוק בהרצאתה "עבר, הווה ועתיד בריפוי בעיסוק". לאחר מכן, נמשיך במליאה בהרצאות ה- TED של המרפאות בעיסוק, כאשר במקביל ניתן לצאת לשני סיורים לימודיים מודרכים במסגרות טיפול, יוזמה חדשה וייחודית, בחסות "קרן שלם". בהמשך נתכנס לאסיפת העמותה, בה גם נפרד מחברות ועד שסיימו את תפקידן ויוענקו פרסי המופת והמצוינות. אחר הצהריים יוצגו במקביל שמונה מושבים מקבילים ושולחן עגול, גם הם במגוון תחומי העשייה המקצועית, דבר שיאפשר חשיפה לעשייה המשמעותית והרבה באקדמיה ובשדה הקליני. לאחריהם, ניתן יהיה לקחת חלק באחת משבע הסדנאות המרתקות ובמקביל אליהן יתקיים מושב בו מספר חברות יציגו בהרצאות תוכן קצרות כלים טיפוליים והמידע המדעי שמאחוריהם. את היום הראשון נסיים בערב מיוחד וחווייתי ב"תיאטרון פסיק", ערב של מסיכות והסרתן, של צחוק ושל הנאה. היום השני יפתח בהרצאות בסגנון TED שונות ומעניינות מפי אנשי מקצוע מהשורה הראשונה. לאחר מכן נשמע מפי גב' יהודית דוריון, זוכת פרס המצוינות לשנת 2310, הרצאה
בנושא הקוד האתי. בהזדמנות זו יחנך הקוד האתי החדש של מקצוע הריפוי בעיסוק, שהתעדכן בחודשים האחרונים. הקוד האתי החדש יחולק לכל באי הכנס. בהמשך היום ישנם עוד שני מושבים מקבילים, שבכל אחד שמונה פאנלים ושולחנות עגולים, גם הם מתחומי העשייה השונים בריפוי בעיסוק. הגיוון הרב של ההרצאות, יאפשר לכל מרפא/ה בעיסוק למצוא את ההרצאות המתאימות לו/ה. אנו מבקשות להודות למרצים האורחים בכנס על נכונותם להקדיש לנו ממרצם ומזמנם ומהידע והחדשנות שבעשייתם. אנו מודות מקרב לב לכל מי שעשה ותרם לחשיבה ולהוצאה לפועל של כנס זה ובהזדמנות זאת לציין את שיתוף הפעולה המקצועי עם בית חולים אלי"ן, שבא לידי ביטוי במקומות שונים לאורך הכנס, ואת התמיכה של עיריית ירושלים והאוניברסיטה העברית. ברצוננו לאחל לכולנו כנס מקצועי, מעניין, מעשיר, חוויתי ומהנה, בתקווה שנלמד על העשייה בהווה ונהיה עם הפנים לעתיד ולקידום מקצוע הריפוי בעיסוק בישראל. בברכה, ד"ר עדי שטרן יו"ר העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק, ויו"ר הוועדה המארגנת של כנס העמותה גב' אורלי בוני מנהלת השירות הארצי לריפוי בעיסוק, משרד הבריאות פרופ' שולה פרוש יו"ר הוועדה המקצועית הכנס השנתי הארצי ה- 21 של המרפאים בעיסוק בישראל
ועד העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק ועד העמותה ד"ר עדי שטרן יו"ר גב' נע'ם ג'השאן-חדאד - סגנית יו"ר גב' חנה יעקובוביץ גזברית גב' מיכל אורפז-ציפריס גב' דפנה ארדיטי ד"ר אסנת בר חיים-ארז גב' אורלי גומז דיאמנט גב' מרב גליס גב' אורית דביר גב' מאיה וינרמן-כהן גב' נגה זיו ד"ר חייקי זינגרביץ גב' ורד יערי גב' חן כהן גב' סו לוינשטיין גב' לילא עיסא גב' באטה קלבין גב' נטע קלנר גב' יהודית שרביט ד"ר נעמי שרויאר נציגי הסטודנטים: גב' דנה לוין - הקריה האקדמית אונו גב' איתאר וילי - אוניברסיטת תל אביב גב' דנה ליי מילמן - האוניברסיטה העברית, ירושלים גב' תאיר שיתיאת - האוניברסיטה העברית, ירושלים ניהול אתר העמותה והמידעון האלקטרוני מר עמר עזריאל עורכות כתב העת ד"ר אסנת בר חיים ארז עורכת ראשית עורכות משנה: ד"ר עמיה ולדמן- לוי גב' יעל זילברשלג ד"ר ליאת רז-יהנה ד"ר עדי שטרן מזכירת העמותה גב' דורית שפירא רו"ח העמותה מר אורי אמסטרדמר
יועץ משפטי עו"ד אוסי )יוסף( מנובלה כתובתנו: עמותה ישראלית לריפוי בעיסוק ת.ד 1111, רעות, מיקוד 11177 טלפון: 30-3012132 פקס: 30-3601016 דואר אלקטרוני: isot@013.net אתר אינטרנט: www.isot.org.il ועדות הכינוס ה- 21 ועדה מארגנת מטעם העמותה ד"ר עדי שטרן יו"ר העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק, יו"ר מקצועי של הכנס, חברות ועדת הכנס, העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק: גב' נע'ם ג'השאן-חדאד - סגנית יו"ר, גב' חנה יעקובוביץ - גזברית, גב' דפנה ארדיטי, גב' אורלי גומז דיאמנט, גב' אורית דביר, גב' לילא עיסא, גב' באטה קלבין, גב' דורית שפירא ועדה אקדמית פרופ שולה פרוש יו"ר אקדמי של הכנס גב' נעמי גפן, ד"ר אביבה יוכמן, ד"ר שירה ילון חיימוביץ, ד"ר מעין כץ, פרופ' שרה רוזנבלום, ד"ר נאוה רצון, ד"ר רוני שנקר הנהלת בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה האוניברסיטה העברית, ירושלים : ד"ר עדינה מאיר, ד"ר ענת גולוס, גב' כוכבית לוי מזעקי ועדת אות מצוינות ומופת גב' מרב גליס- יו"ר, ד"ר שרון זלוטניק, ד"ר שרון קירשנר
תודות העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק,מברכת על שיתוף הפעולה ומודה לכל התומכים, התורמים והפעילים בהפקת הכינוס ה- 21 : חברות ועד העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק ובייחוד חברות הועדה המארגנת: ד"ר עדי שטרן, גב' נע'ם ג'השאן-חדאד - סגנית יו"ר, גב' חנה יעקובוביץ - גזברית, גב' דפנה ארדיטי, גב' אורלי גומז דיאמנט, גב' אורית דביר, גב' לילא עיסא, גב' באטה קלבין, גב' דורית שפירא תודה מיוחדת לגב' אורית דביר על עריכת חוברת התקצירים ולגב' דפנה ארדיטי היחידה להערכה והכנה לשיקום מרכז בריאות נפש שלוותה, על הדפסות חומרים לכנס בית הספר לריפוי בעיסוק, הפקולטה לרפואה, הדסה והאוניברסיטה העברית, ירושלים ד"ר עדינה מאיר - ראש בית הספר לריפוי בעיסוק פרופ' שולה פרוש - יו"ר אקדמי של הכנס ד"ר ענת גולוס - יו"ר לימודי הבוגר וסגנית מנהלת בית הספר לריפוי בעיסוק גב' כוכבית לוי מזעקי - מנהלת אדמניסטרטיבית ולכל סגל בית הספר, שלקחו חלק בתפקידים השונים בהכנת הכנס Think אירועי תוכן - ישראל מימון ואורלי רחמים גב' יפה פסקין גב' נירית קלינמן מר רועי מרום משרד הבריאות גב' אורלי בוני מנהלת השירות הארצי לריפוי בעיסוק, ממונת שוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלויות, משרד הבריאות ד"ר מעין כץ - סגנית מנהלת השירות הארצי לריפוי בעיסוק, משרד הבריאות משרד החינוך גב' דבי גביר - מדריכה ארצית לריפוי בעיסוק, האגף לחינוך מיוחד, משרד החינוך ד"ר יונת יבזורי - מדריכה ארצית לריפוי בעיסוק, האגף לחינוך מיוחד, משרד החינוך הועדה המקצועית העליונה של מקצוע הריפוי בעיסוק ד"ר נעמי פרזיגר - יו"ר הועדה חברות הועדה איגוד מקצועות הבריאות מר אלי גבאי - יו"ר איגוד מקצועות הבריאות גב' שרה טורקניץ - יו"ר ארגון המרפאים בעיסוק חברת לוגוס אסטרטגיה ותקשורת גב' איריס פריד-מייזל - מנכ"לית גב' שרית ליבנה-אשכנזי - יועצת תקשורת
תרומות וחסויות: הרשות לפיתוח ירושלים - מענק לכנסים מקומיים האוניברסיטה העברית בירושלים - תמיכה בכנס בית חולים אלי"ן - תמיכה בכנס קרן שלם - סיורים למרכזי טיפול גב' אראלה טל-רפאלי - תורמת לקרן ע"ש מרי אליבא-מסון גב' אסתר פרידמן ומשפחתה - תורמת לפרסי מצוינות ומופת לזכרו של מר דב פרידמן ז"ל
תוכנית כללית יום שני, 2 ביוני 1122 10:11-21:11 רישום קבלת פנים וביקור בתערוכת מציגים דברי פתיחה וברכות ד ר עדי שטרן, יו ר העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק ד ר עדינה מאיר, ראש בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית, ירושלים פרופ' דוד ליכטשטיין, דיקן הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים ד ר מעין כץ, סגנית מנהלת השירות הארצי לריפוי בעיסוק, משרד הבריאות הרצאת אורח מרכזית פילוסופיית הזמן ד"ר מיכה גודמן, ראש "עין פרת" המדרשה באלון עבר הווה ועתיד בריפוי בעיסוק פרופ' שולה פרוש, בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית, ירושלים 21:11-21:01 21:01-22:01 22:01-22:12 הפסקה וביקור בתערוכת מציגים OTED מרפאות בעיסוק הנגשה תרבותית,cultural accessibility ד"ר יפית גלבוע, בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית ניהול בשיטת - hands off כמה דקות על ניהול בית אבות, גב שרון מור, אחראית ריפוי בעיסוק ותעסוקה, בית אבות 123, חדרה התקווה - מתיבת פנדורה ועד לחדר הטיפולים ד"ר רוני שנקר, מנהלת אקדמית, ראש המרכז ללימודי החינוך המדריך ושיתוק מוחי, צעד קדימה להניע את ההנאה, ד"ר לימור רוזנברג, החוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת ת א מבט מקרוב על שיקום מרחוק, גב שרון הראל, אחראית קלינית מערכת שיקום מרחוק תנועה, מכון גרטנר 22:12-20:11 20:11-20:12 אסיפת עמותה 20:01-21:01 ארוחת צהריים וביקור בתערוכת מציגים
מושב ראשון בריאות הנפש בקהילה, מנחה: גב נעמה כץ הפרעת קואורדינציה מוטורית, מנחה: ד ר אורית ברט בין משחק לטכנולוגיה במסגרת החינוכית, מנחה: ד ר טל מזור-קרסנטי הערכת תפקוד והשתתפות של ילדים במסגרות החינוך במגזר הערבי, מנחה: דר נעמי וינטראוב איתור מוקדם, הערכה והתערבות טיפולית ברצף האוטיסטי, מנחה: ד ר איילת בן-ששון שיקום אנשים לאחר אירוע מוחי, מנחה: דר עדינה מאיר ריפוי בעיסוק בקרב צעירים, מנחה: פרופ נעמי כץ שולחן עגול: קולותיהם של אנשים עם מוגבלות: רפלקציה על העשייה בריפוי בעיסוק, מנחות: דליה זק ש, נעמי שרויאר, מיכל טבקמן, כרים נסר, מיכל טנא רינדה 21:01-20:11 20:11-20:12 תערוכת פוסטרים וביקור בתערוכת מציגים סדנאות סדנה מס' 2: הערכות הושבה וניידות מונעת לרמות תפקוד שונות במעגלי החיים נעמי גפן, לורי רוזנברג, ורדית קינדלר )תמשך כשלוש שעות ותסתיים בשעה 00:11( סדנה מס' 1: "ילד שלי מוצלח" כיצד ניתן לשדרג את תפקודם של ילדים עם חסרים בתפקודים ניהוליים כבר בגיל הגן? כרמית פריש סדנה מס' 0: סדנה להכרות עם כלי אבחון חדשים לגיל הרך ד"ר יפית גלבוע, ד"ר רותי טראוב בר אילן, ד"ר עדינה מאיר, ד"ר אביבה יוכמן, ד"ר מירי טל סבן, רעות פוקס סדנה מס' 1: אוהב לטפל, שונא לשווק ג וי מרוז לטפל בעסק" סדנה מס' 2: בין "תוצאות הקופסה" להקשרי חיים יעל ניסן סדנה מס' 0: הנכחה של הכלה בגרייה תחושתית עמוקה דרך אביזר טיפולי חדש דניאלה האפט סדנה מס' 7: סנסורינוע ספרים ואביזרים לוויסות חושי אצל אוטיזם נועה יגאל, אדווה מורן 20:12-21:22 "חם מן המדף" עדכונים על עזרי טיפול )חברות מציגות( ארוחת ערב ללנים ולמזמינים מראש 20:11-11:11 תכנית חברתית - תיאטרון פסיק 11:01-10:11
יום שלישי, 1 ביוני 1122 1:11-0:11 התכנסות וביקור בתערוכת מציגים דברי פתיחה ד ר עדי שטרן, יו ר העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק גב שרה טורקניץ, יו ר ארגון המרפאים בעיסוק מר אלי גבאי, יו ר איגוד מקצועות הבריאות ד ר עדינה מאיר, ראש בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית, ירושלים OTED האם אנחנו משקמים את הילד לעולם העכשווי? פער הדורות בין מטפלים לילדים ד"ר מורית בארי, מנכ"ל בית חולים אלי"ן, מומחית ברפואת ילדים המקור העוברי בהתפתחות ליקויים קוגניטיביים ד"ר איתי ברגר, מנהל המרכז הנוירוקוגנטיבי והיחידה לנוירולוגיה של הילד, בית החולים הדסה, ירושלים רכיבות של תקווה פרופ' שמעון שוקן, דיקן מייסד של ביה ס אפי ארזי למדעי המחשב, המרכז הבינתחומי הרצליה חידושים במחקרי התמרה חושית ושיקום ללקויות ראייה ושמיעה: טכנולוגיות וחקר פלסטיות ולמידה במוח האדם פרופ' אמיר עמדי, פרופסור לנוירוביולוגיה רפואית במכון אימריק, בית הספר לרפואה ובמרכז המוח על שם אדמונד ולילי ספרא, האוניברסיטה העברית הרצאת אות מצוינות הקוד האתי במרחב העשייה של המרפא/ה בעיסוק גב יהודית דוריון, מנהלת ארצית ריפוי בעיסוק "מכבי שירותי בריאות" 0:11-0:22 0:22-21:01 21:01-22:22 22:22-22:12 הפסקה וביקור בתערוכת מציגים מושב שני חדשנות בבריאות הנפש, מנחה: ד ר נעמי הדס-לידור תוכניות מעבר מבית הספר לקהילה: מודלים וכלים להערכה ולהתערבות, מנחה: ד ר נעמי שרויאר היבטים שונים בשיקום קוגניטיבי, מנחה: פרופ נאוה רצון העתיד כבר כאן טכנולוגיות מתקדמות לשיפור הבטיחות, ההשתתפות ואיכות החיים בזקנה, מנחות: אביבה בית יוסף, שושנה גולדברג מאיר סוגיות נבחרות בתחום הפיזיקלי, מנחה: ד ר אסנת בר חיים-ארז מה שרואים מכאן לא רואים משם- התפקוד היום יומי בקרב המתמודדים עם מוגבלות נוירו -התפתחותית חבויה לאורך מעגל החיים, מנחה: פרופ שרה רוזנבלום ריפוי בעיסוק במסגרת בית חולים שיקומי לילדים, מנחה: גב נעמי גפן ויסות חושי, מנחה: ד ר אביבה יוכמן 22:12-20:22
20:22-21:01 ארוחת צהרים, תערוכת פוסטרים וביקור בתערוכת מציגים מושב שלישי ריפוי בעיסוק גריאטרי, מנחה: ד"ר מעין כץ החלמה בזמן אשפוז, מנחה: גב' ענת רווח ריפוי בעיסוק פיזיקלי, מנחה: גב' שלי מרכוס תוכניות התערבות בריפוי בעיסוק במסגרות חינוכיות לפיתוח כישורים ניהוליים לתלמידים ברצף גילאים גן-חטיבה, מנחה: גב' דבי גביר מגוון יישומים טכנולוגיים לשיפור מיומנויות חברתיות בקרב אנשים עם, ASD מנחות: פרופ' תמר וייס, ד"ר עינת גל מוגבלות שכלית, מנחה: גב' יעל שידלובסקי-פרס טכנולוגיה חדישה בתחומי העשייה השונים של הריפוי בעיסוק, מנחות: ד"ר רחלי קיצוני, גב' לורי רוזנברג שולחן עגול: "מתאימים את המתע"מ" - בקרוב המתע"מ המחודש! בואו להביע ולהשפיע! מנחות: ד"ר ענת גולוס, ד"ר מיכל אברך, מירב גליס, סיגל וקס, ד"ר ליאת חן, ד"ר יונת יבזורי, מיכל טנא-רינדה, יעל ניסן 21:12-20:22 מכירת משחקים, עזרים, ציוד טיפולי וספרות מקצועית תתקיים במשך כל יום הכינוס כנס פורה ומהנה לכולם!
תקצירים
OTED מרפאות בעיסוק ריפוי בעיסוק- שירות מונגש תרבותית, האמנם? ד"ר יפית גלבוע בית הספר לריפוי בעיסוק, הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים אחיה- ללמוד שאתה יכול, בני-ברק נושא ההרצאה וייחודו- הצגתו של המושג 'הנגשה תרבותית' Accessibility(,)Cultural המוגדר כשרותי בריאות הניתנים לפי ערכים התרבותיים של הלקוח. 'הנגשה תרבותית' הינה חלק מהמאמץ לשיפור נגישות השירות בריפוי בעיסוק לאוכלוסיות ממגוון תרבויות. ההרצאה תציג את העדפתו על פני המושגים השכיחים כיום- התאמה/רגישות תרבותית. מטרת ההרצאה- הדגשת חשיבותה של ההנגשה התרבותית ותיאור מודל מעשי להנגשה תרבותית של שרות הכולל שני שלבים: הנגשה שטחית ועמוקה (1999 al.,.)resnicow et מטרת המודל הינה השגת של שותפות קהילתית בתוכניות התערבות בחברה רב תרבותית. רלוונטיות למקצוע- התרבות הינה מכלול המסורות, ההרגלים, דפוסי ההתנהגות, המיומנויות, ההשקפות, המוסדות וכו' של האדם כחלק והיא מהווה את אחד ההקשרים בו הוא מבצע את עיסוקיו. שרות בריפוי בעיסוק יהיה יעיל אם ייקח בחשבון את תרבותו של הלקוח. הנושא מקבל את השראתו מהמודל הסוציאלי למגבלות, אשר מטרתו זיהוי מכשולים הקיימים בחברה המונעים מפרטים בה להשתתף במגוון פעילויות. פרוט קצר על הנושא- ההרצאה מייצגת גישה פוסט קולוניאליסטית )מחאה נגד הדרכים בהם קבוצת הרוב דוחקת את המיעוט( ומותחת ביקורת על התופעה Ethnocentrism )האמונה של אדם כי תרבותו עליונה מתרבותו של האחר(. לאור החשיבות של יצירת תוכניות התערבות המתאימות לתרבות של הלקוח, ההרצאה תדגים תהליכים ספציפיים שנעשו על מנת לאפשר הנגשה תרבותית של תוכנית התערבות לחברה החרדית. דרכי ההצגה ייחודיים- ההרצאה הפרונטלית תשולב בהקרנת קטע יוצג קטע מתוך סרט הדן בנושא של מפגש בין תרבותיות ויתואר כמשל 'אפקט הגזע האחר'.
OTED מרפאות בעיסוק ניהול בשיטת off" -"Hands כמה דקות על ניהול בבית אבות שרון מור בית אבות "עד 021". נוב 6. חדרה. Petelmor@netvision.net.il ניהול ריפוי בעיסוק בבתי אבות הינה מטלה סבוכה העוסקת לא רק בטיפול בדייר אלא בעשייה סביבתית ענפה. בעוד ידינו מלאות עבודה בבתי אבות, בהשתדלות להגיע לכל מטלה, לעמוד בתקנים ולצלוח בקרות, אנו חשים לעיתים עומס אדיר. אבל, יש אפשרות לנהל את עצמנו את צוותנו - ואת תהליכי העבודה ביעילות, תוך שחרור מסטיגמות מקצועיות וקידום הצוות. האם יש לנו יתרון על מקצועות בריאות אחרים? האם ניתן להשתמש בארגז כלים פשוט לניהול? האם חדשנות באה על חשבון הטיפול בדייר האחד? האם שירות איכותי הוא רק כזה שמביא בחשבון את הפרדיגמה הקבועה )לפי דונאבדיאן( של מדדי סביבה תהליך ותוצאה? תשובות לשאלות העולות כאן ולעוד כמה ברבע שעה של הרצאה סוחפת.
OTED מרפאות בעיסוק התקווה - מתיבת פנדורה ועד לחדר הטיפולים ד"ר רוני שנקר צעד קדימה, העמותה לחינוך ושיקום באמצעות גישת החינוך המדריך )פטו( נושא ההרצאה וייחודו: ילדים עם צרכים מיוחדים, הורים, בני משפחה ואנשי מקצוע, כולם נושאים בלבם תקווה. לתקווה תפקיד חשוב כגורם חוסן, הגנה והתמודדות עם אתגרים ובשמירה על איכות חיים. בהרצאה נלמד מהי תקווה, תפקידיה, האם היא ניתנת למדידה? מי זקוק לה ומתי? האם ניתן ללמוד תקווה? וללמדה? מטרת ההרצאה: הכרות עם התקווה והבנת משמעויותיה, השפעותיה ותפקידיה במרחב הטיפולי בו אנו פועלים. הרלבנטיות למקצוע: התקווה הנה שותף שקט בכל התערבות ועם כל אוכלוסיה. היא מטרה, תהליך ומדד תוצאה שיש מקום להכירו, ללמוד עליו וללמד אותו. פרוט קצר על הנושא: החלוץ בחקר התקווה הוא פרופ' ריק סניידר, אשר פיתח את תיאוריית התקווה וכלים למדידתה. התקווה על פיו, היא תהליך מכוון מטרה, משאב אישי הניתן לפיתוח וטיפוח, החיוני להתמודדות עם קשיים מחד ומאפשר הצלחה מאידך. לתקווה תפקיד חשוב מאד באינטראקציה בין הילד, המטפל/המורה וההורה. מחקרים מראים כי רמת התקווה של האחד משפיעה על זו של האחר וכי יש בהתנהגותם של מורים ומטפלים, כדי לקדם ולפתח חשיבת תקווה אצל הילד. מחקרים מעידים על תפקידה של התקווה בשמירה על איכות חיים בקרב הורים וילדים כאחד, כגורם המנבא רמת חרדה ודיכאון בקרב הורים וכן השקעת מאמץ בלימודים, הישגים אקדמיים, מקובלות חברתית ושביעות רצון, בקרב ילדים. לתקשורת תפקיד מפתח בטיפוח תקווה וניתן לבנות התערבויות אינדבדואליות או קבוצתיות, פשוטות יחסית לקידום רמת התקווה של הורים וילדים. על תקווה יש לשמור כי תקווה אפשר לאבד! יש צורך בהכשרה מקצועית שתכיר בתקווה ותפתח מיומנויות התקשורת של אנשי מקצועu יש לפתח אסטרטגיות לשימוש אנשי מקצוע להגברת התקווה בקרב ילדים, בני משפחה ובקרב עצמם. בהרצאה ובסופה 'טעימה' מתוך סדנה להגברת תקווה.
OTED מרפאות בעיסוק להניע את ההנאה ד"ר לימור רוזנברג החוג לריפוי בעיסוק אוניברסיטת תל אביב limbo@bezeqint.net המעורבות בעיסוקים משמעותיים תורמת לרווחה אישית ובריאות. זוהי הנחת יסוד של מקצוע הריפוי בעיסוק. כמקצוע בריאות, מטרת העל של ההתערבות בריפוי בעיסוק הינה לאפשר ולהגביר את מעורבות האדם בפעילויות ובעיסוקים משמעותיים בחיי היומיום שלו. כיום, המעורבות בעיסוקי היומיום מכונה השתתפות. שני היבטים חשובים למושג זה. ההיבט הראשון מתמקד במושג השתתפות כמושג רב ממדי. השתתפות האדם נמדדת על פני ממדים כמותיים כמגוון ותדירות וממדים איכותיים כהנאה ושביעות רצון. ההיבט השני מתמקד במושג השתתפות כתוצא של אינטראקציה בין גורמים מרובים אישיים וסביבתיים. בעשור האחרון, חקרנו את השתתפותם של ילדים לאור שני היבטים אלה. במחקרינו נכללו ילדים עם וללא מגבלות התפתחותיות. מצאנו, שהגורמים התחושתיים, המוטוריים והקוגניטיביים, אשר נכללו במחקרים השונים לאור תיאוריות התפתחותיות מסורתיות, הסבירו היטב את ממדי מגוון ההשתתפות ועצמאות הילד בהשתתפותו. אולם באמצעות גורמים אלה לא הצלחנו להסביר את ממד ההנאה מההשתתפות. ממד ההנאה מההשתתפות הוא הממד המשקף את הרווחה האישית. על אף חשיבותו לתיאוריה של הריפוי בעיסוק הוא נחקר מעט בקרב ילדים. מכאן עולה החשיבות בזיהוי הגורמים התורמים להנאת הילד מהשתתפותו. בחיפוש אחר מקורות ההנאה מהשתתפות עלו ממצאים מעניינים כגון השפעת גיל ומגדר, תרומת גורמים רגשיים-חברתיים של הילד ופער בין דיווח עצמי של הילד על מידת הנאתו לבין דיווח ההורה. מטרת ההרצאה הינה להציג ממצאים אלה באופן כולל וחוויתי תוך התייחסות להנחות יסוד של המקצוע ולמשמעות המושג עיסוק עבור ילדים בגילאים שונים. ההרצאה תלווה בהתנסות קצרצרה, בהצגת ממצאי מחקרים כמותיים ובהדגמות המבוססות על ראיונות מקוריים עם ילדים. בסיום, אתייחס לצורך במחקרי המשך ולהשלכות קליניות אפשריות של ממצאים אלה.
OTED מרפאות בעיסוק מבט מקרוב על שיקום מרחוק 2 1,2 גב' שרון הראל, 1 פלדמן, 2,0 ד"ר רחלי קיצוני, ד"ר אלכסיי אובוחוב 1,0 פרופ', תמר וייס, 2 2, ד"ר גבי זייליג 1 ד"ר אורית עליון 1 ופרופ' מרדכי שני, מר יורם 0 1 מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, מרכז רפואי ע"ש שיבא, החוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה פירוט הנושא וייחודו: פיתוח טכנולוגיות מתקדמות שינה וממשיך לשנות את פני העולם הקליני. טכנולוגיות לקריאת התנהגות האדם כגון מצלמת קינקט המאפשרת קריאת תנועות בתלת מימד, מאפשרים פיתוח מערכות חכמות גם בתחום השיקום. 'שיקום מרחוק' מתייחס לשימוש במידע ובטכנולוגיות תקשורת על מנת לספק שירותי שיקום ללקוחות הנמצאים בבתיהם או בסביבות אחרות כאשר המטפל נמצא בקליניקה. המטרה היא הנגשת הטיפול מעבר לסביבה הפיזית של הקליניקה המסורתית, מתן מענה לאנשים המרותקים לביתם, העלאת אינטנסיביות הטיפול והמשכיות השיקום לטווח הארוך, בהתאם לראיות המחקריות המצטברות בנושא. מערכת שיקום מרחוק Reability-Online פותחה על ידי צוות רב מקצועי על מנת לספק תכנית שיקום מוטורי, קוגניטיבי ותפקודי מרחוק, למטופלים לאחר פגיעה מוחית נרכשת. טיפול באמצעות המערכת מבוסס על עקרונות השיקום והינו מותאם אישית לכל מטופל. המערכת מבוססת על שימוש במצלמת קינקט, מחשב ואינטרנט ומספקת משובים מסוג knowledge of performance& knowledge of result על מנת לקדם את הלמידה המוטורית. בשנה וחצי האחרונות הוקם שירות, בין היחידים מסוגו בעולם, המספק שיקום מוטורי מרחוק באמצעות המערכת.עד היום טופלו כ- 73 מטופלים מרחבי הארץ והעולם והתקיימו כ- 0333 טיפולים. מטרת ההרצאה הינה להציג את שירות השיקום מרחוק; המערכת, אופן הפעילות והידע שנצבר במהלך השנה וחצי האחרונות. רלוונטיות למקצוע: שירות שיקום מרחוק מהווה זרוע נוספת וחדשנית של מקצוע הריפוי בעיסוק הפועל בהקשר הוירטואלי. העיסוק ומשמעותו עמדו בבסיס פיתוחה של המערכת, כמו גם במתן השירות ובכך אפשרו קיום טיפול מקצועי המוביל לשיפור איכות חייו של האדם עם פגיעה מוחית. מרפאים בעיסוק היוו את אחד מעמודי התווך העיקריים בפיתוח המערכת, השירות וליוויים המחקרי. השירות מנוהל על ידי מרפאה בעיסוק וצוות המטפלים מורכב בעיקרו ממרפאות בעיסוק.
פאנלים נושאיים ושולחנות עגולים - מושב ראשון מושב ראשון: פאנל 0: בריאות הנפש בקהילה הקשר בין השתתפות בפעילויות פנאי למצב הקוגניטיבי של אנשים עם אבחנה פסיכיאטרית המתגוררים בקהילה חנה טאובנבלט, רעות כהן, ד"ר לנה ליפסקיה אוניברסיטת תל אביב, החוג לריפוי בעיסוק ruetycohen@gmill.com, hana022@gmail.com אנשים עם הפרעה נפשית נוטים להשתתף פחות בפעילויות פנאי. תחום הפנאי הינו תחום עיסוק הכרחי וחשוב להשתתפות במארג החיים, והוא בעל השפעה חיובית על הבריאות הנפשית. הירידה בהשתתפות עשויה להיות מוסברת על ידי גורמים שונים: חברתיים, כלכליים ואנושיים. מטרת מחקר זה לבחון את הקשר בין השתתפות בפעילויות פנאי למצב הקוגניטיבי של אנשים עם אבחנה פסיכיאטרית המתגוררים בקהילה. במחקר השתתפו 03 בוגרים )11 גברים ו- 17 נשים( עם הפרעה נפשית המתגוררים בקהילה ומטופלים במרכזים לבריאות הנפש במרכז הארץ. הנבדקים התבקשו למלא את שאלון ההשתתפות למבוגרים ולבצע אבחון לבדיקת יכולות קוגניטיביות.3MS נמצא קשר מובהק סטטיסטי חיובי בעל עוצמה בינונית בין היכולת הקוגניטיבית הכללית לפי ציון שאלון 0MS לבין מספר פעילויות פנאי למבוגרים בהן משתתף האדם ( >p =r,0.48 ES:r=0.99,0.05(, כאשר ככל שהיכולת הקוגניטיבית גבוהה יותר, מספר פעילויות הפנאי בהם משתתף האדם עולה. לא נמצא קשר בין הרמה הקוגניטיבית לבין המדדים הנוספים של ההשתתפות: הנאה, שביעות הרצון ותדירות ההשתתפות בפעילויות פנאי (,0.14->r>0.17-05.<p(. בנוסף, נמצא שישנו הבדל פרקטי בתדירות ההשתתפות בפעילויות פנאי בין נשים לגברים לטובת הנשים ES:r=0.19(.)z= -0.27, p>0.05, הממצאים של המחקר מסייעים להבנת יחסי הגומלין בין הקוגניציה לבין היבטים שונים של השתתפות בפעילות פנאי. מומלץ להמשיך ולבצע מחקר התערבות בנושא למציאת סיבתיות הקשר, אך כבר ממצאים אלו עשויים להיות רלוונטיים לתהליך הערכה והתערבות בריפוי בעיסוק במטרה לקדם השתתפות בתחום הפנאי של אוכלוסיה עם הפרעה נפשית המתגוררת בקהילה.
מושב ראשון: פאנל 0: בריאות הנפש בקהילה "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" ד- "ר סוס. דרכים חדשות להתערבות בקהילה 2 2 3 0,2 0 מיטל סטולר, אפרת ברסלויער, נורית מזרחי, סיון רגב, נציגי המשתתפים בקבוצה 2 0 המרכז הירושלמי כפר שאול איתנים, מועדון תעסוקתי "קול מחול ומכחול" האגודה לבריאות הציבור, 3 הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות החוג לריפוי בעיסוק- תכנית מבח"ר העיסוקים האנושיים מתרחשים בהקשרי זמן ומרחב, ומקבלים ערך ומשמעות על ידי האדם, החברה והתרבות. במסע ההחלמה מתקיים הצורך להתכנס פנימה לתהליכים אישיים לצד הצורך לצאת מתוך המוכר אל המגע עם האחר, הקהילה והחברה. "מסעות אמנם נבדלים זה מזה במניע או במטרה, אך בכולם ייפגש ההולך עם דרך בלתי מוכרת שנפרשת לרגליו... הדרך מכינה את האדם ליעד ולהגשמת המטרה של המסע שלו, ולכן היא מטפורה רווחת לחיים" )קובי בן מאיר, מסעות, מוזיאון ישראל, 2316(. המשתתפים במועדון התעסוקתי מגיעים אליו במסלול קבוע מדי יום. כמוהם גם הסטודנטית לריפוי בעיסוק ומדריכת השטח. למסלול זה, הנקבע על ידי התוואי של קו האוטובוס, תחנות בדרך. תחנות, במובן הקונקרטי של תחנת איסוף והורדה, וכן תחנות במובן של נקודות ציון משמעותיות עבור הפרט והקהילה. במקומות ציבוריים אלו מתקיימים אירועים תרבותיים כגון תערוכות אומנות, וכן ישנם מקומות בילוי דוגמת בית קפה, ואנשים רבים מגיעים אליהם במהלך היום יום. המשתתפים זיהו את הצורך ביציאה ומעורבות בנעשה במרחב העירוני והקבוצה אותה נציג בהרצאה הינה תוצר של סקרנות משותפת של כל השותפים לה. ראשונים לכך הינם המשתתפים, שבחרו וחקרו אודות מקומות המשמעותיים עבורם והגיעו אליהם עם חבריהם שלעתים מצאו במקום החדש נגיעה לחייהם שלהם. בהמשך לכך, הסטודנטית, אשר באה ללא הידע, כחדשה בעיר, נחשפה דרך עיניי המשתתפים למקומות חדשים ולחוויות עבר והווה של חברי הקבוצה. לקבוצה זו היה המשך בחיי היומיום של כל הנוגעים בדבר, כאשר הן המשתתפים והן הסטודנטית והמדריכה ביקרו במקומות הנבחרים בהמשך בשעות הפנאי. בהרצאה נציג את הזויות השונות בהן נחווה הפרוייקט מדריכת השטח, הסטודנטית ונציגי המשתתפים.
מושב ראשון: פאנל 0: בריאות הנפש בקהילה קבוצת מעורבות בקהילה: התערבות ממוקדת קהילה בתוך מחלקה לאשפוז ממושך נחמה אבני, דר' אן מרי אולמן, חנה מכלוף המרכז לבריאות הנפש באר יעקב, ת.ד. 0, באר יעקב, מיקוד: 01301 ההרצאה תתאר קבוצה שמתקיימת בתוך מחלקה לאשפוז ממושך מזה כשנתיים. המחלקה לאשפוז ממושך מיועדת לחולים הזקוקים לתהליך שיקומי ארוך בכדי לשלבם במסגרות שיקומיות בקהילה. הקבוצה מיועדת למטופלים שצפויים להשתחרר מהמחלקה תוך 12-10 חודשים. )2332( מתייחסים לאפשרות ששיקום בקצב איטי יותר עשוי לאפשר Trieman & Leff למטופלים השוהים באשפוז ממושך לצאת ולהשתלב בקהילה. בהתאם לכך, הקבוצה נבנתה מתוך מחשבה שחשיפה מווסתת לחיים בקהילה מביאה להגברת מוטיבציה להתנסויות חוזרות, הפחתת החרדה וההימנעות. )2310( מתייחסות למידת Eklund & Sandlund המעורבות בעיסוקים כגורם מנבא השתלבות מוצלחת במסגרות חוץ אשפוזיות. הקבוצה הוקמה מתוך אמונה כי המטופלים במחלקה מסוגלים לצאת החוצה ונחוצות דרכים יצירתיות בכדי להגיע לשם; וכחלק מהתאמה לרוח הרפורמה וחשיבה על הנגשת שרותי השיקום בקהילה לאנשים המתמודדים עםSMI.sever mental illness לאור המתואר, הוחלט לבנות התערבות אשר "תביא את הקהילה לבית החולים", עוד לפני שהאדם מגלה נכונות או מוכנות להשתחרר. מדובר בקבוצה סגורה שמתקיימת אחת לשבוע בתוך המחלקה, בקבוצה משתתפים 1-7 מטופלים קבועים, צוות ההנחיה כולל רופאה פסיכיאטרית, מרפאה בעיסוק ומדריכת תעסוקה. כל מפגש נמשך כ 61 דקות ותוכן המפגשים משתנה: אחת לחודש מגיע מרצה אורח ממסגרת שיקומית בקהילה, ואחת לחודש משתתפי הקבוצה יוצאים לביקור במסגרת השיקומית שהוצגה בהרצאה. לאחר כל ביקור של מרצה אורח ולאחר כל יציאה למסגרת שיקומית, מתקיים מפגש בתוך המחלקה בו מתנהל דיון בעקבות הביקור. במקביל, המחלקה החלה לשלב אנשים בתעסוקה שיקומית עוד לפני ששחרור מהמחלקה עומד על הפרק, במקרים רבים השילוב בתעסוקה מהווה זרז לתהליך השחרור מהמחלקה והקליטה בהוסטל.
מושב ראשון: פאנל 0: בריאות הנפש בקהילה קבוצת מדיטציה למתמודדים בשילוב מיינדפולנס במועדון אנוש מיינד אנד פיטנס תל אביב ענת אגם מרפאה בעיסוק ומדריכת מדיטציה, מיכל ויירון עו"ס מנהלת מועדון מיינד אנד פיטנס הרצאה זו באה לחשוף את המרפאים בעיסוק להתערבות קבוצתית של תרגול מדיטציה, כחלק מהתפקוד הרוחני והיומיומי של מתמודדים בשיקום פסיכיאטרי בקהילה, במסגרת מועדון חברתי ייחודי- מיינד אנד פיטנס. רקע: מועדון מיינד אנד פיטנס של עמותת אנוש הוא מועדון ייחודי בארץ אשר מטרתו לעודד את המתמודדים לתרגל ולאמן הגוף ואת הנפש. המועדון פועל במרכז דניאל לחתירה )מרכז ספורט הממוקם ליד נמל תל אביב(, ובו מתקיימות קבוצות של חתירה והליכה, בצד קבוצות של פלדנקרייז, מדיטציה וסדנאות שונות כהפסקת עישון, והרגלי אכילה. כיום מחקרים רבים מעידים על תרגול מדיטציה כגורם בעל תרומה משמעותית לאיכות החיים ושמירה על אורח חיים בריא. תרגול המדיטציה תורם הן במישור הנפשי כמחזק שקט, שלווה וערות והן במישור הגופני כתמיכה להחלמה ממחלות. כמרפאה בעיסוק שנים רבות, ומתרגלת מדיטציה ב 3 שנים האחרונות היה חשוב לי להנגיש את תרגול המדיטציה גם למתמודדים. תרגול רגיל של ישיבה שקטה כ 23 דק' עם התבוננות שקטה לא מתאים למתמודדים. בעזרת ניתוח פעילות של המדיטציה והתאמתה למתמודדים יצרתי קבוצה בה התרגולים קצרים בזמן 1-1 דק', מתבצעים לרוב בתנועה, ומאפשרים לקבל את איכות המדיטציה בצורה מותאמת. אז מה קורה בתרגול? תשומת לב לנשימה ולתחושות מרגיעים את הגוף, כשהגוף רגוע ויציב גם התודעה יציבה כך שהמחשבה שלנו צלולה, ברורה ומאפשרת לנו לקבל החלטות מתוך בהירות, מחשבה בהירה תוביל אותנו לפעולות המדויקות ביותר לנו ולאנשים בסביבתנו בסיטואציה בה אנו נמצאים. המדיטציה אותה אנו מתרגלים היא תרגול בדרך הזן. אז מה זה זן? זן זה לדעת, לקבל ולהאמין בעצמינו. בהרצאה נקביל את הזן למושג ההחלמה: לדעת את עצמך, ללמוד על עצמי, על המחלה שלי, מה הסימפטומים שלי מה מניע אותי מה הן היכולות שלי וכו'. לקבל את עצמי הוא תהליך שהאדם מבין שהוא שלם כפי שהוא עם העוצמות ועם המוגבלויות, קבלת המחלה וקבלת האני החדש שנוצר אחרי המשבר, עם כל העוצמות והמוגבלויות. לקבל את המצב בלי להיאבק בו, ולמצוא את הדרך לחיות עם המחלה. להאמין בעצמי, האמונה בעצמי מאפשרת לי לנוע קדימה ולהמשיך עם כל הקשיים והנסיבות שנתקלים בדרך. האמונה הזו מקבילה בתהליך ההחלמה לתקווה. התקווה היא כמו הנר שמאיר את הדרך עוזר לנו להמשיך ולצעוד בה למרות החושך שיש מסביב.
מושב ראשון: פאנל 2: הפרעת קואורדינציה מוטורית פרופיל תפקודי של מבוגרים צעירים עם ליקויים בקואורדינציה מוטורית במסגרת הצבאית בישראל 1 2,0 1 מירי טל סבן, אשר אור נוי, שולה פרוש 1 Miri.tal- בית הספר לריפוי בעיסוק של' הדסה והאוניברסיטה העברית. ת.ד. 22126, הר הצופים, ירושלים., saban@mail.huji.ac.il 0 2 בית הספר לרפואה של' הדסה והאוניברסיטה העברית, משרד הבריאות, היחידה להתפתחות הילד, ירושלים, ישראל רקע: בשנים האחרונות, קיימים מעט מחקרים המראים כי ליקויים בקואורדינציה מוטורית )DCD( ממשיכים גם בגיל הבגרות וממשיכים להשפיע על מגוון רחב של תפקודים. מטרת המחקר הנוכחי הנה להרחיב את הידע אודות DCD בגיל הבגרות ולבדוק את ההבדלים בין חיילים עם וללא DCD במסגרת הצבאית במשתנים צבאיים ובמשתנים של תפקודי יום יום, יכולות רגשיות וקוגניטיביות. שיטה: מדגם רנדומאלי של 2,017 חיילים בגילאים SD=3.42) 17-21,20.68=M), אותרו מסקר הבריאות של צה"ל. מתוך מדגם גדול זה אותרו 0 קבוצות מחקר קבוצה עם DCD,(135=n), קבוצה עם DCD גבולי (149=n) וקבוצת ביקורת ( 145=n). הקבוצות חולקו עפ"י נקודות החתך של שאלון ה-,AAC-Q שאלון המאתר.DCD הנבדקים מילאו חמישה שאלונים הבודקים תפקוד צבאי, תפקודי יום יום, יכולות רגשיות ויכולת פתרון בעיות. תוצאות: נמצא כי DCD ממשיך גם בגיל הבגרות, נבדקים עם DCD תפקודו באופן משמעותי נמוך יותר לעומת קבוצת הביקורת בתפקודים צבאיים, תפקודי יום יום לא אקדמיים ואקדמיים, יכולות רגשיות ופתרון בעיות. חשוב לציין שקבוצת ה- DCD תפקדה נמוך יותר באופן משמעותי לעומת קבוצת ה- DCD הגבולי וקבוצת הביקורת וקבוצת ה- DCD הגבולי תפקדו נמוך יותר באופן משמעותי לעומת קבוצת הביקורת. מסקנות: מחקר זה מרחיב את הידע והביסוס המחקרי אודות DCD בגיל הבגרות. DCD ממשיך גם בגיל הבגרות ומשפיע על מגוון רחב של תפקודים. יש צורך לפתח ולהתאים כלי הערכה ותוכניות מניעה והתערבות לאוכלוסייה זו בריפוי בעיסוק.
מושב ראשון: פאנל 2: הפרעת קואורדינציה מוטורית הבדלי מגדר, כושר גופני והשמנה בין ילדים עם וללא (DCD) Developmental Coordination Disorder 1 6 0 0 1 נירית ליפשיץ, נעמי וינטראוב, שני רז-זילביגר, שושנה שטיינהרט, שרון סרמק ונעמי כץ 2 0 החוג לריפוי בעיסוק, הפקולטה למקצועות הבריאות, הקריה האקדמית אונו, קרית אונו. בית הספר לריפוי בעיסוק של 3 הדסה והפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים. בית חולים אלי"ן, מרכז לשיקום ילדים ונוער, ירושלים 0 החוג למדעי העיסוק וריפוי בעיסוק, אוניברסיטת דרום קליפורניה, לוס אנג'לס, ארה"ב. מכון מחקר מקצועות הבריאות והרפואה, הקריה האקדמית אונו, קרית אונו 2. מטרת ההרצאה: לשתף את הנוכחים בדיון המקצועי המשתקף בפרסומים עדכניים בנושא כושר גופני והשמנה בקרב ילדים המתמודדים עם.DCD רקע: כושר גופני והשמנה נמצאים בשנים האחרונות, בתרבות המערבית, במרכז השיח העוסק בבריאות ואיכות חיים בכלל ושל ילדים בפרט. ילדים המתמודדים עם DCD אשר בגלל קשייהם משתתפים פחות בפעילויות מוטוריות בחשד לסיכון לסבול מהפרעות אלו. מטרות המחקר: 1( לבדוק הבדלי מגדר בכושר גופני והשמנה בין ילדים עם וללא 2( DCD לבדוק את אותם ההבדלים בקרב קבוצה מקבילה של ילדים בארה"ב. שיטה: ילדים זוהו כ- DCD אם קבלו ציון השווה לאחוזון 13 ומטה באבחון M-ABC-2. כמו כן, הוריהם דווחו כי קשייהם המוטוריים מפריעים להם בשני תפקודים ומעלה בחיי היום יום. השתתפו במחקר מישראל 22 ילדים עם )M age =0.1, SD=1.36) DCD 61 טיפוסיים SD=1.52),, SD=1.4) ו- 66 ילדים טיפוסיים )M age =7.0DCD SD=1.5) מארה"ב 01 עם,)M age =0.7.)M age =7.1 מדדי המחקר: כושר גופני נמדד באמצעות תת המבחן הבודק כוח מתוך,BOT-2 6MWT ומדידת קצב פעימות הלב לאחר ביצועו. השמנה נמדדה באמצעות BMI ואחוזי שומן. תוצאות: נמצאו הבדלים משמעותיים במדדים של כושר גופני בין קבוצת הילדים עם DCD לבין קבוצת הטיפוסיים בישראל ובארה"ב. בתוך המדגם הישראלי tow-way analysis of variance הראה אינטראקציה משמעותית לאחוזי שומן (005.>p,8.51=F) ו- BMI,4.50=F). (038.>p בנוסף, בקבוצת הילדים עם ה- DCD נמצאו הבדלים משמעותיים בין בנים לבין בנות. בנות ישראליות עם DCD נמצאו בפחות כושר גופני ויותר שמנות בהשוואה לבנים המתמודדים עם אותה הפרעה.
מושב ראשון: פאנל 2: הפרעת קואורדינציה מוטורית המאפיינים הייחודיים של כתיבה בשפה הערבית בקרב ילדים עם Developmental Coordination Disorders (DCD) גב' ג'ומאנה עאסי 1 - מרג'ייה, פרופ' 2 2 בתיה אנגל - יגר ופרופ' שרה רוזנבלום 1- משרד חינוך, מתי"א שפרעם, מומחית תחום בריפוי בעיסוק. Jumana.ot@gmail.com 2- המעבדה לתפקוד אנושי מורכב והשתתפות,)CHAP( החוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה ילדים בגיל בית ספר מבלים 03-13% מזמנם בבית ספר בביצוע מטלות הכתיבה. הכתיבה בערבית הינה מורכבת מאחר ול 22 מתוך 27 האותיות הנכתבות יש ארבע צורות מורפולוגיות שונות על פי מקום הופעתן, בתחילת המלה, באמצע המלה, בסוף המלה או כשהאות נכתבת אחרי אות שלא נתנת לחיבור. מטרת המחקר:לחקור את מאפייני הביצוע בכתיבה של ילדים עם DCD בשפה הערבית, בהתבסס על הערכה תלת מימדית של ביצועיהם בכתיבה. השיטה:המשתתפים היו 10 ילדים בגילאי 11-12 שנים. 27 מהם אובחנו כמתמודדים עם.MABC ואיבחון ה DSM- על פי ה 5 Developmental Coordination Disorders(DCD) קבוצת הביקורת כללה 27 ילדים טיפוסיים התואמים במשתני הגיל,המגדר ובית הספר. המורים של הילדים שנבחרו להשתתף במחקר התבקשו למלא את שאלון איתור קשיי כתיבה (HPSQ) Handwriting Proficiency Screening Questionnaire אודות מאפייני הכתיבה שלהם. הילדים התבקשו להעתיק קטע על דף נייר שהונח על לוח אלקטרוני המהווה חלק ממערכת ממוחשבת המספקת מדדים אובייקטיביים של תהליך הכתיבה ( Computerized Penmanship (.הקטע Evaluation Tool ComPET שהעתיקו הוערך באמצעות תקציר קריטריונים להערכת קריאות הכתיבה. תוצאות:נמצא כי ילדים עם DCD כתבו יותר פעימות כתיבה בקטע הנתון ונדרשו ליותר זמן כתיבה באופן מובהק לשם יצירת הפעימות על הדף ובין פעימה לפעימה בהשוואה לקבוצת הביקורת בעת ההעתקה. בנוסף, הקריאות הגלובלית, אותיות בלתי ניתנים לזיהוי והתארגנות במרחב של התוצר הכתוב היו נמוכים באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת. הבדלים מובהקים נמצאו בין הקבוצות בתוצאות של ציונים הHPSQ.יתר על כן, % 02.0 מכלל המשתתפים סווגו לקבוצות המחקר והביקורת על פי שני מדדי ביצוע כתב יד. תוצאות מחקר זה ממליצות על יישום של ההערכה הסטנדרטית התלת-מיימדית על מנת לקבל תובנה טובה יותר של מאפייני חסר בכתב יד של ילדים בודדים עם DCD שכותבים בערבית.
מושב ראשון: פאנל 2: הפרעת קואורדינציה מוטורית הנוכחות המתמשכת של בעיות מוטוריות והשפעתן על השתתפות בקרב ילדים בגיל בית-ספר מיכל צדוק-כהן, ד"ר מימוני-בלוך אביבה, ד"ר אורית ברט אוניברסיטת תל-אביב, רמת אביב, michaltc@gmail.com רקע: ליקויים שונים מגבילים את השתתפות הילד, ובכך מצמצמים הזדמנויות ללמידה. מרפאים בעיסוק מבקשים לשפר בריאות פיזית, קוגניטיבית ורגשית ע"י הגברת ההשתתפות בפעילויות יומיומיות. המחקר הנוכחי בחן שתי שאלות: האם לילדים שאובחנו בגיל הגן עם בעיות מוטוריות, עדיין יש בעיות מוטוריות בגיל בית-ספר? האם קיימים הבדלים בהשתתפות ובמיומנויות הביצוע של ילדים אלה בגיל בית-ספר, בהשוואה לילדים עם התפתחות תקינה? שיטה: קבוצת המחקר כללה 33 ילדים בגילאי 12-1 שנים, אשר אובחנו עם בעיות מוטוריות ביחידה להתפתחות הילד בבי"ח לווינשטיין בין השנים 2316-2337. קבוצת הביקורת כללה 03 ילדים עם התפתחות טיפוסית שנדגמו באמצעות מדגם נוחות. הורי הילדים מילאו 6 שאלונים בשיחה טלפונית עם החוקרת: שאלון דמוגרפי, שאלון השתתפות, שאלון מיומנויות ביצוע ושאלון קואורדינציה. תוצאות: ילדים שאובחנו עם בעיות מוטוריות בגיל הגן, המשיכו להשיג ציונים נמוכים יותר בשאלון הקואורדינציה בגיל בית-ספר, בהשוואה לבני גילם עם התפתחות טיפוסית. כמו כן, הם השיגו ציונים נמוכים יותר במיומנויות מוטוריות, תהליך ותקשורת. נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בשני מדדי השתתפות; עצמאות הילד, לטובת ילדים עם התפתחות תקינה, והנאת הילד, לטובת קבוצת המחקר. בנוסף, נמצא כי למיומנויות הביצוע תרומה משמעותית להסבר השונות במדדי ההשתתפות. מסקנות: תוצאות המחקר מלמדות כי בעיות מוטוריות אינן חולפות עם הגיל. על אף העובדה כי לא נמצאו הבדלים רבים בהשתתפות בין הקבוצות, ההבדלים המובהקים במיומנויות הביצוע מציעים כי השתתפות הילדים מקבוצת המחקר דורשת מהם מאמץ רב יותר, שעלול להשפיע על איכות ההשתתפות. ילדים עם בעיות מוטוריות עשויים להיתרם מהתערבות לשיפור מיומנויות והשתתפות.
מושב ראשון: פאנל 3: בין משחק לטכנולוגיה במסגרת חינוכית תפקיד המרפאים בעיסוק בהתאמת והטמעת השימוש בטאבלטים במסגרת החינוכית דיינה קפל,,B.O.T נעה ניצן, B.O.T. M.A בית ספר לחינוך מיוחד והמרכז לייעוץ טכנולוגי, בית איזי שפירא danac@beitissie.org.il noa@beitissie.org.il בשנים האחרונות חלה התפתחות מואצת של טכנולוגיה מסוגים שונים, ויש לכך השפעה רבה על אנשים עם מוגבלות. הטאבלטים שנכנסו לחיינו לפני מספר שנים הביאו איתם חידוש נוסף ומהר מאד נכנסו לשיח הציבורי והטיפולי. העובדה כי המכשיר כל כך פופולרי בציבור באופן כללי וגם בקרב אנשים עם מוגבלות הובילה להצפה. הצפה זאת גורמת לאנשי מקצוע לחפש מידע לגבי המכשירים ואופן תפעולם מבחינה טכנית אך חשוב להדגיש את דרכי השימוש בכדי לוודא שיהיה שימוש מושכל, ועל כך נרצה להרחיב. בבית איזי שפירא נצבר ניסיון רב בעבודה עם טאבלטים )בעיקר אייפדים( במסגרות היום )גנים ובית ספר(. נציג את העבודה של המרפאות בעיסוק בבית הספר, אשר להן תפקיד מרכזי בהטמעה וההתאמה של המכשיר בחיי התלמידים והצוות. תחומי האחריות של המרפאים בעיסוק כוללים התייחסות לתפקודי ידיים, התאמות, עצמאות וראיה הוליסטית לגבי תפקודו של האדם בהקשר בו הוא מתפקד ובסביבה בה הוא חי. כל אלה מובילים לכך שעל המרפאים בעיסוק לקחת חלק משמעותי בהטמעה וההתאמה של הטאבלט. דרך תיאורי מקרה נציג את המרכיבים של הטמעה מוצלחת כמו רעיונות לשימושים, הכרת אביזרי עזר, עבודה תוך התייחסות להקשר המשפחתי, אילוצים של המסגרת, התמודדות עם סוגיות אתיות ומקצועיות ועוד. כמו כן, נציג כלים שפותחו כגון כלי לניתוח אפליקציה, הערכת מיומנויות הקשורות לתפעול המכשיר ובפרט ניתוח של תפקודי הידיים הדרושים. נראה כיצד ניתן לשלב את השימוש בטאבלט לעידוד השתתפות פעילה לצורך משחק ופנאי, ADL ועוד.
מושב ראשון: פאנל 3: בין משחק לטכנולוגיה במסגרת חינוכית שילוב סביבת משחק וירטואלית בטיפול התפתחותי ממוקד משחק בריפוי בעיסוק שרית טרסר מרפאה בעיסוק מוסמכת,,MSc מייסדת טימוקו בע"מ מטרת ההרצאה: להדגים שימוש במציאות מדומה לשם שיפור תפקודי משחק בקרב ילד בעל דפוס הימנעות ופרופיל משחקי מצומצם. רקע: שימוש במשחק כמטרה ולא רק כאמצעי לשיפור מיומנויות, מגביר מוטיבציה ומאפשר תחושת שליטה וחופש מחוקי המציאות, שהנם אספקטים משמעותיים המשקפים את יכולתו של הילד להיות משחקי. בהרצאה זו יודגם שימוש במציאות מדומה )טימוקו( על פי עקרונות התערבות מבוססת משחק, במסגרת טיפול בריפוי בעיסוק. תיאור מקרה: בהרצאה יוצג ילד בן 1.2 שנים, אשר מציג דפוסי הימנעות ממגוון משחקים במסגרת הבית והגן, כאשר ברקע קיימים קשיים סנסו-מוטוריים )בעל בסיס יציבתי לקוי(. יתואר תהליך ההערכה וההתערבות תוך תיאור אופן השימוש במציאות מדומה כחלק אינטגרלי מהתהליך הטיפולי. תוצאות: חווית ההנאה וההצלחה שנבעה מהשימוש במשחק הוירטואלי, הביאה לשיפור ביכולות ההתמודדות, בתחושת השליטה ובמוטיבציה של הילד להתנסויות חדשות ובכך תרמה לשיפור באיכות המשחק. מסקנות: תיאור המקרה מדגים כיצד משחק וירטואלי המתיישב עם עקרונות הגישה המשחקית, יכול להביא לשיפור באיכות המשחק של במטופל בסביבות חייו השונות. דפוס ההימנעות והקושי בהתמודדות עם משחקים חברתיים פינו מקומם להתנסות במגוון משחקים בעלי אופי חוויתי המייצרים הנאה משותפת ממשחק עם קבוצת השווים בגן ובאינטראקציה משחקית עם ההורים בבית.
מושב ראשון: פאנל 3: בין משחק לטכנולוגיה במסגרת חינוכית פישוט לשוני של תרגילים ממוחשבים ללימוד פקודות מש"י WORD בבית ספר טליה פרבר Msc. OTR\L מומחית ביישומי טכנולוגיה מסייעת, מורשית נגישות השירות בית ספר מש"י, הרצל 022 ירושלים taliaf@012.net.il בעשורים האחרונים הורחבה החקיקה בתחום ההנגשה לאוכלוסייה עם מוגבלויות. ישראל כחלק מן העולם המערבי הצטרפה לחקיקה בתחום הנגישות. בשנת 1770 אושר בכנסת "חוק שיויון לאנשים עם מוגבלויות". בחוק זה, המתייחס בין השאר למוסדות ולשירותי חינוך מפורטות תקנות נגישות הנוגעות לחינוך ולהשכלה. ילדים עם מוגבלויות, המשתייכים למערכת החינוך, זכאים למירב תנאי ההנגשה בכדי לאפשר להם השתתפות פעילה ועצמאות מרבית. תקנות התאמות נגישות השירות, אשר אושרו באפריל 2310, מייצגות את היישום הרחב של השלכות חוק השיויון בכך שהן מתייחסות לא רק לנגישות הפיסית אלא גם לנגישות השירות הנוגעות לתכנים נוספים בתחום המידע. "פישוט לשוני" הוא מושג חדש בתחום הנגישות הלשונית המצריך מן הכותב לפשט את הכתוב ולהתאים את המידע כך שתוכנו יהיה ברור. בתקנות נגישות השירות מוגדרים עקרונות הפישוט הלשוני. בהרצאה אתמקד בפישוט הלשוני כאמצעי להנגשת מידע בשימוש בדפי עבודה בכיתות לימוד של ילדים עם.C.P בבית ספר מש"י לומדים כ 13 ילדים עם צרכים מיוחדים בגילאי -3 13 שנים. רב הילדים מאובחנים כבעלי C.P עם לקויות נלוות. המחשבים והטכנולוגיה המסייעת מהווים כלים משמעותיים בשגרת בית הספר ככלי כתיבה, למידה, תקשורת ופנאי. תהליך הטמעת המחשב נעשה באופן הדרגתי בהתאם ליכולותיו של הילד. צוות הטכנולוגיה המסייעת בנה מערך של תרגילים להכרות עם מעבד התמלילים.word שיעורים אלו בנויים באופן מודולרי וכוללים 0 ערכות: ערכת האוריינות, הבסיס והמתקדמת. התרגילים מתייחסים לכל פעולות העריכה החל מההכרות עם מקשי הרווח ועד לפעולות מורכבות יותר המתייחסות לעיצוב בשילוב טקסט. לכל פעולת העריכה נבנו מספר תרגילים ממוחשבים הכוללים הוראות כתובות ותרגול מעשי. תרגילים אלו עברו תהליך של פישוט לשוני, אשר שיפרו את הלמידה העצמאית של הילדים. בהרצאה יוצגו הערכות השונות, דוגמאות לתרגילים המעשיים "לפני" ו-"אחרי" תהליך הפישוט הלשוני.
מושב ראשון: פאנל 3: בין משחק לטכנולוגיה במסגרת חינוכית הקשר בין משחקיות )playfulness( ועיבוד המידע החברתי ( Social SIP- )Information Processing ובין הסתגלות חברתית בקרב ילדי הגן יזיד גנאים- M.A,M.Sc in O.T בחינוך והתפתחות בגיל הרך ד"ר יאיר זיו- ראש המגמה לתואר שני בחינוך והתפתחות בגיל הרך- אוניברסיטת חיפה מכללה אקדמית סכנין להכשרת עובדי הוראה yazeed80@gmail.com המשחק הינו עיסוק מרכזי בחיי ילדים צעירים ומהווה פן מרכזי של בריאות ורווחה שמלווה את התפתחותם ומשנה את אופיו כתוצאה מההתקדמות בהתפתחות )2008.)Henry, חוקרים גורסים, שבמקביל ליכולת המשחק מופיעה "המשחקיות" אשר מייצגת את הגישה לחיים ואת הדחף להיפתח ולחקור אפשרויות, להתנהל באופן אופטימי ולהאמין ביכולתו של הפרט לפעול בצורה עצמאית אשר אינה תלויה בתכתיבי החברה, ואילו "משחק" הינו הביטוי החיצוני או המימוש של הנטייה ל"משחקיות" )2005.)Burghardt, משחק מתואר כמסגרת ייחוס שבמהלכה השחקנים מעניקים רמזים לגבי האופן שבו הם מעוניינים שינהגו איתם. לפיכך, על מנת להיות שחקן טוב, על הפרט להיות בעל יכולת לתת ולפרש רמזים חברתיים ( & Skard,)Bundy, 2008 תחום מחקר מרכזי המתמקד ביכולת זו הוא זה העוסק ביכולות עיבוד המידע החברתי (SIP) של ילדים. כך שממצאים מראים שיכולות מותאמות קושרו עם רמות גבוהות של מוכנות לבית הספר )2013.)Ziv, על כן, מחקר זה מתמקד בקשר שבין משחקיות ו- SIP ובין הסתגלות חברתית בקרב ילדי גן. המדגם כלל 37 ילדי גן אשר השתתפו בריאיון שבחן את שלבי,)Ziv & Sorongon, )2011 SIP בעוד שהגננות וההורים מילאו עבורם את השאלונים, ובכדי לבחון את יכולת המשחקיות, כל ילד הוסרט במהלך משחק חופשי כ- 11 דק' בתוך ומחוץ לגן והבודק השתמש בשאלון תצפיתי( Test.)Bundy, 2003(( of Playfulness TOP הממצאים מראים, שככל שמתקיימת יותר משחקיות בחוץ, כך מדדים ההערכה של תגובה קומפטנטית ונמנעת היו גבוהים יותר. יותר משחקיות בחוץ נמצאה קשורה לייצור מופחת של תגובה נמנעת, ונמצא שתגובה נמנעת מנבאת את מיומנויותיהם החברתיות של הילדים. לעומת זאת, לא נמצאו קשרים בין משחקיות בתוך הגן לתהליכי עיבוד המידע החברתי ולהסתגלות חברתית.
מושב ראשון: פאנל 2: הערכת תפקוד והשתתפות של ילדים במסגרות החינוך במגר הערבי התאמה תרבותית ובדיקת מדדים פסיכומטריים של "תצפית על תפקוד והשתתפות הילד בפעילויות הגן" )SPO( בגני חובה במגזר הערבי גב' ניבין מרעב סליבא, גב' תחריר חלאג', ד"ר ענת גולוס וד"ר נעמי וינטראוב בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית ירושלים ת.ד. 26323, הר הצופים, ירושלים. naomi.weintraub@mail.huji.ac.il מטרה: להציג את תהליך ההתאמה והמדדים הפסיכומטריים של "תצפית על תפקוד והשתתפות בפעילויות הגן ")SPO( לילדים הלומדים בגני חובה במגזר הערבי. רציונל: השתתפות פעילויות יום-יום חשובה להתפתחות תקינה של ילדים. כחלק מעבודתם הייחודית, מתמקדים מרפאים בעיסוק העובדים במערכת החינוך, ובפרט בגני הילדים, בהתערבות לשיפור התפקוד וההשתתפות של הילדים בפעילויות הגן. לשם כך פותחו או הותאמו כלי הערכה שונים לילדים הלומדים במגזר היהודי. אחד הכלים הוא "תצפית על תפקוד והשתתפות הילד בפעילויות הגן" ( Wientraub, SPO; Golos, Yochman, & 2010(, שנמצא בעל מדדים פסיכומטריים מקובלים. אולם עד כה, כלים אלו לא הותאמו לילדים במגזר הערבי. שיטות ותוצאות: התאמת ה- SPO ובדיקת המדדים הפסיכומטריים נעשו במספר שלבים. ראשית על-סמך תצפית שנערכה בשני גני-ילדים נקבעו פעילויות טיפוסיות. פעילויות אלו ביחד עם הפעילויות מהתצפית המקורית הוצגו ל- 13 גננות שציינו אלו פעילויות מתאימות לגנים. שנית, הוכנה רשימה של 01 פעילויות ש- 13% מהגננות הסכימו שמתאימות לגן. הפעילויות דורגו לפי סולם המקורי של 1-1 בהתייחס לשלושה מדדים: השתתפות, תפקוד והנאה. בהמשך, לבדיקת המהימנות הפנימית של הכלי, נערכה תצפית על 63 ילדים. נמצאה מהימנות פנימית גבוהה. בנוסף, נמצאה מהימנות בינונית-גבוהה בין שלוש בודקות בהתייחס לשלושת מדדי התצפית. לבסוף, נמצאו מתאמים גבוהים ומובהקים בין שלושת חלקי התצפית. דיון והשלכות: תוצאות המחקר מהוות ביסוס ראשוני של המדדים הראשוניים של ה- SPO לילדי הגנים במגזר הערבי. כלי זה יכול לשמש להערכת התפקוד וההשתתפות של הילדים בגנים. מגבלות והמלצות להמשך: המחקר כלל 63 ילדים הלומדים בשני גני חובה בישוב ערבי בצפון הארץ. מומלץ להמשיך ולבדוק את המדדים הפסיכומטריים של ה- SPO במדגם גדול יותר ובאזורים שונים בארץ.
מושב ראשון: פאנל 2: הערכת תפקוד והשתתפות של ילדים במסגרות החינוך במגר הערבי התאמת כלי ההערכה "כך אני כותב" לשפה הערבית רואא קעדאן, דבי גביר, שרינה גולדסטנד, ד"ר נעמי וינטראוב בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית ירושלים ת.ד. 22126, הר הצופים, ירושלים, naomi.weintraub@mail.huji.ac.il מטרה: להציג את השלבים הראשונים של התאמת כלי ההערכה "כך אני כותב" לשפה הערבית, המיועד לתלמידים בבית-הספר היסודי. רציונל: הגישה הממוקדת בלקוח היא אחד מאבני היסוד בתהליך ההתערבות בריפוי בעיסוק. "כך אני כותב" )גולדסטנד וגביר, 2337( הוא כלי סטנדרטי )מהימנות ותוקף טובים( להערכה עצמית, המסייע לילדים להגדיר את העוצמות והחולשות שלהם בכתיבה הידנית. במקור, הכלי פותח לשפה העברית. אולם, לאור השונות בין השפות העברית לערבית, קיים צורך להתאימו לשפה הערבית. הצגה זו תתמקד בשלב הראשון של התאמת הכלי. שיטות ותוצאות: התאמת הכלי כללה מספר שלבים. ראשית, שלוש מרפאות בעיסוק )מרב"ע(, מומחיות בתחום הכתיבה )שתים ששפת אמן ערבית ואחת ששפת אמה עברית(, קבעו אלו מ- 21 פריטי הכלי מתאימים גם לשפה הערבית. בנוסף, קבעו המרב"ע פריטים שלדעתן חשוב להוסיף לכלי. שנית, תורגמו הפריטים שהושארו לערבית בהליך תרגום מקובל. במטרה לבדוק תוקף מומחים, הוצגו הפריטים המתורגמים והחדשים לחמש מרב"ע, מומחיות בתחום הכתיבה, ולחמש מורות לערבית ששפת אימן ערבית. כולן התבקשו לציין לגבי כל פריט בשאלון האם הוא רלבנטי לכתיבה בערבית. רק פריטים שהיתה הסכמה של 13% לגביהם נכללו בשאלון הסופי. לאחר תהליך זה, כולל השאלון 21 פריטים. לבסוף, לשם הערכה איכותנית של הכלי, הוצגו הפריטים לילדים מהכיתות השונות, שהתבקשו לומר מה לדעתם שואלים אותם בכל אחד מהפריטים. דיון והשלכות: השוואת הפריטים בעברית ובערבית יסייע בהבנת המרכיבים הדומים והשונים בין השפות ובכך יתרום להבנה תיאורטית של הכתיבה. בנוסף, התאמת הכלי לערבית יוכל לסייע למרב"ע בקבלת מידע על הערכת הילדים את תפקודי הכתיבה שלהם כבסיס לפיתוח תוכניות חינוכיות וטיפוליות. מגבלות והמלצות להמשך: לאור העובדה שמחקר זה בשלביו הראשוניים, יש להמשיך ולבדוק את המדדים הפסיכומטריים של הכלי.
ו- ו- ו- ו- מושב ראשון: פאנל 2: הערכת תפקוד והשתתפות של ילדים במסגרות החינוך במגר הערבי מדדים פסיכומטריים של שאלון למורה לאיתור תלמידים עם קשיים בכתיבה ידנית בשפה הערבית רינה ח'ורי-שאהין, אינאס כיאל-טרביה, ד"ר נעמי וינטראוב בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית ירושלים ת.ד. 22126, הר הצופים, ירושלים, naomi.weintraub@mail.huji.ac.il מטרה: לבחון את המדדים הפסיכומטריים של "שאלון למורה לאיתור תלמידים עם קשיים בכתיבה הידנית בשפה הערבית" בקרב תלמידים בכיתות ב'.' רציונל: לפי הספרות 21%-12% מהילדים בגיל בית-הספר מתקשים בכתיבה. קשיים אלו עלולים להשפיע על הישגיהם האקדמיים והשתתפותם בפעילויות הכתה. עד כה, איתור תלמידים בסיכון לקשיי כתיבה בשפה הערבית באופן שיטתי לא היה אפשרי, עקב העדר כלים סטנדרטיים. לפיכך, עלה הצורך להתאים שאלון שפותח לשפה העברית )"שאלון איתור ילדים עם ליקויי כתיבה" ]ליפשיץ ופרוש, 1777[( לשפה הערבית. שיטות: בדיקת המדדים הפסיכומטריים של השאלון נעשתה במסגרת שני מחקרים שבהם נדגמו תלמידים ממספר בבתי-ספר במגזר הערבי באזור הצפון והמרכז. במחקר הראשון נכללו תלמידים בכיתות ב' )59=n( ו-ג ילדים )67=n(, ובמחקר השני נכללו 123 תלמידים בכיתות ד' ' )מספר זהה בכל שכבת גיל(. אחוז הבנים והבנות היה דומה. לא נכללו תלמידים שלהם קשיים בכתיבה או שקיבלו שירותי חינוך מיוחד. מורי התלמידים מילאו את השאלון שכולל 21 פריטים המתייחסים לתהליך ותוצר הכתיבה של התלמיד )כל פריט מדורג על סולם של 1 דרגות(. תוצאות: ממצאי שני המחקרים הראו שכתב ידן של הבנות היה טוב יותר מאשר הבנים, אך לא נמצאו הבדלים מובהקים בהערכות המורה בין שכבות הגיל )בין כיתות ב' ו- ג' ובין ד'.)' בנוסף, נמצא שלשאלון מהימנות הפנימית גבוהה )90α.=( וכן מהימנות מבחן-חוזר )כעבור שבועיים( גבוהה ומובהקת )9.< r(. דיון והשלכות: הממצאים מהווים ביסוס ראשוני של שאלון האיתור בקרב תלמידים דוברי ערבית הלומדים בכיתות ב' '. השאלון יכול לסייע למרפאים בעיסוק ולצוות החינוך באיתור תלמידים סיכון לקשיים בכתיבה ידנית. מגבלות והמלצות להמשך: מאחר והנבדקים במחקר נדגמו במדגם נוחות מתוך מספר מצומצם של בתי ספר, יש להמשיך ולבדוק את המדדים של האבחון.
ג) ד- ד) ב) מושב ראשון: פאנל 2: הערכת תפקוד והשתתפות של ילדים במסגרות החינוך במגר הערבי תוקף ומהימנות של אבחון תפקודי הכתיבה הידנית בשפה הערבית )אכתב"ע( עביר סלאמה-מטר, פרופ' נאסר באסל, בראאה קאסם, ד"ר נעמי וינטראוב בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית ירושלים ת.ד. 22126, הר הצופים, ירושלים, naomi.weintraub@mail.huji.ac.il מטרה: מטרת מחקר זה הייתה לפתח אבחון להערכת תפקודי הכתיבה הידנית בשפה הערבית )אכתב"ע( של תלמידים בכיתות ב' ', ולבחון את המאפיינים הפסיכומטריים שלו. רציונל: כתיבה-ידנית היא פעילות משמעותית בתחום הלימודים, המאפשרת לתלמידים להביע את הידע והמחשבות שלהם, ולהשתתף במרבית הפעילויות האקדמיות. לעתים קרובות נדרשים מרפאים בעיסוק להעריך את תפקודי הכתיבה של תלמידים במערכת החינוך. אולם, עד כה, לא פותח אבחון להערכת תפקודי הכתיבה בשפה הערבית. לשפה הערבית מאפיינים ייחודיים המחייבים התייחסות הן ברמת הטקסטים הנכללים במטלות האבחון והן מבחינת מדדי הכתיבה. מאפיינים אלו נלקחו בחשבון בפיתוח האכתב"ע. שיטות: פיתוח האכתב"ע כלל ארבעה שלבים: )א( תכנון מבנה האבחון, ) בדיקות היתכנות ותוקף ראשוני, ) יצירת הגירסה הסופית, ו- ) הערכת המדדים הפסיכומטריים שלו. השלב האחרון כלל 113 התלמידים בכיתות ב' ו ד' ששפת אמם ערבית. לתלמידים הועבר אבחון האכתב"ע במסגרת בית-הספר. האכתב"ע כולל 1 מטלות, מתוכן שלוש מטלות המתמקדות באותיות )זיהוי, שיום והעתקה( ושתי מטלות כתיבה )העתקה והכתבה(, אשר הוערכו מבחינת מהירות, הקריאות. תוצאות: ממצאי המחקר הראו שמדדי הכתיבה השתפרו באופן מובהק עם הגיל. בנוסף נמצא שהבנות כתבו מהר יותר מהבנים באופן מובהק במטלת ההכתבה. לבסוף, נמצאו מתאמים בינוניים ומובהקים בין מדדי הכתיבה של מטלות ההעתקה וההכתבה. דיון והשלכות: ממצאי המחקר מראים שהאכתב"ע הוא אבחון בעל מדדים פסיכומטריים ראשוניים טובים. לפיכך, הוא יכול לסייע למרפאים בעיסוק בהערכת תפקודי הכתיבה של ילדים הכותבים בשפה הערבית, כבסיס לפיתוח תוכניות חינוכיות וטיפוליות. מגבלות והמלצות להמשך: לאור העובדה שהנבדקים במחקר נדגמו במדגם נוחות מתוך שני בתי ספר בלבד, יש להמשיך ולבדוק את המדדים של האבחון.
ט- מושב ראשון: פאנל 2: הערכת תפקוד והשתתפות של ילדים במסגרות החינוך במגר הערבי הערכת איכות חיים בבית-הספר בקרב תלמידים הלומדים במגזר הערבי נע'ם ג'השאן-חדאד, רשא סעדי-חיאדרה ז"ל, ד"ר אסנת בר-חיים ארז, ד"ר נעמי וינטראוב, בית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית ירושלים ת.ד. 22126, הר הצופים, ירושלים. naomi.weintraub@mail.huji.ac.il מטרה: לבדוק את התוקף של 'שאלון תפיסת איכות-חיים בבית-הספר היסודי', בקרב תלמידים הלומדים במגזר הערבי. רציונל: בשנים האחרונות עלתה המודעות לצורך בהערכת "איכות-חיים" כמדד תוצאה של שירותי בריאות, רווחה וחינוך. השאלונים הקיימים היום בנושא זה מותאמים בעיקר למבוגרים או לילדים עם מוגבלויות. בשנים האחרונות פותח 'שאלון להערכת תפיסת איכות- החיים בבית-הספר' לתלמידים הלומדים במגזר היהודי. אולם, בשל השפעה אפשרית של תרבות על תפיסת איכות-חיים, עלה הצורך לתקף את השאלון שתורגם לשימוש במגזר הערבי. שיטות: המחקר כלל תלמידים מכיתות ד' '; 616 מהמגזר הערבי ו- 1073 מהמגזר היהודי. התלמידים נדגמו במדגם נוחות ממספר בתי ספר יסודיים וחטיבת הביניים במגזר היהודי והערבי, באזור הצפון והמרכז. השאלון כולל 03 פריטים, הבודקים את תפיסת התלמיד בארבעה תחומים: סביבת בית-הספר, יחסי תלמיד-מורה, גישה חיובית לבית-הספר וסביבה פסיכוסוציאלית. כל פרטים מדורג לפי סולם של 6 דרגות. ניתן ציון לכל תחום וכן ציון כולל של איכות-חיים. השאלון הועבר לתלמידים באופן כיתתי. תוצאות: בשני המגזרים נמצא שבנות תפסו את איכות-חייהן כטובה יותר מזו של הבנים ברוב התחומים. בנוסף נמצא שבעוד שבבית הספר היסודי, לא נמצא הבדל מובהק בין התלמידים במגזרים השונים ברוב התחומים, בחטיבת הביניים התלמידים במגזר היהודי תפסו את איכות-חייהם כטובה יותר ברוב התחומים. לבסוף, נמצא שלשאלון מהימנות פנימית בינונית-גבוה. דיון והשלכות: הממצאים מבססים את תוקף המבנה של השאלון, ומצביעים על חשיבות התאמתו למגזר הערבי. לפיכך, השאלון יכול לסייע למרפאים בעיסוק ולצוות החינוכי בהערכת איכות-החיים של התלמידים, ולהוות מדד תוצאה להערכת מועילות ההתערבות בריפוי בעיסוק במערכת החינוך במגזר הערבי. מגבלות והמלצות להמשך: לאור העובדה שהנבדקים במחקר נדגמו משני בתי-ספר בלבד, יש להמשיך ולבדוק את המדדים הפסיכומטריים של האבחון ולהרחיב את המחקר לגילאים השונים.